משחקי עולם פתוח הם האהובים עליי ובייחוד אם יש להם אלמנטים פנטסטיים עם גרפיקה מעולה. ל Witcher 3: Wild Hunt תמיד תהיה לי פינה חמה בלב (וטראומה מכך שהבחירה שלי להציל ילדים יתומים גרמה למוות של דמות אחרת) ואינספור שעות משחק אבל מאז שהתחלתי לשחק ב- Immortals Fenyx Rising, לא הרגשתי צורך לשחק בו שוב. זאוס אל הברקים, הכנפיים של איקרוס ודדלוס, המסע של אודיסאוס ועוד, שלטו בדמיון שלי כאשר הייתי ילדה ובלעתי ספרי מיתולוגיה יוונית בקצב מסחרר. הצבעוניות של המשחק פשוט משובבת נפש, הסיפור מועבר עם המון רפרנסים למיתולוגיה יוונית והומור מושחז. אני מצחקקת בדיאלוגים העוקצניים בין זאוס לפרומותיאוס, מתעצבנת מהרמס שגנב לי חפץ קסום ("יש לי בעיה!" הוא מפטיר באדישות ועובר להעליב את הדמות שלי) ומתמוגגת מכל ברכה של אל אשר מוסיפה לי כח מיוחד.
המשחק שואב השראה ממשחקי עולם פתוח אחרים של Ubisoft כמו סדרת Assassin's Creed אך גם מ Zelda Breath of the wild של נינטנדו – והשילוב ביניהם יוצר משחק מרהיב. אפשר לשוטט שעות על גבי שעות במשחק המקסים הזה, לרכב על אייל/סוס/חד קרן/פגסוס, לטפס על כל דבר, לדאות, לשחות וכמובן להיתקל במפלצות ולבדוק את מכניקת הקרב החדשה ששודרגה. העולם מחולק ל- 4 חלקים עיקריים (יותר אם רוכשים תוכן נוסף למשחק, DLC – או מראש קונים את גרסת הזהב של המשחק) ובכל אחד מהם יש אל אחר שזקוק לעזרתה של פניקס. העולם של המשחק לא ענק אבל הוא מרגיש באמת פתוח ומגוון- אפשר להגיע ולחקור כל פינה, עם שלל משימות לעשות, פאזלים לפתור, תיבות אוצר למצוא, חומרים לאסוף ומפלצות לחסל.
אולי חלק מההתלהבות שלי קשורה לכך שהצלתי פיניקס פצועה ועכשיו היא לוחמת לצידי. אולי היא קשורה לכך שאני רוכבת על חד קרן מרהיב. אולי המשחק פשוט מדבר לחנונית בת ה- 12 בתוכי, שעדיין מוקסמת מסיפורי המיתולוגיה היוונית.
- שחקן 1
- מחשב PC
- אקסבוקס Xbox
- פלייסטיישן Playstation
- נינטנדו סוויץ' Nintendo Switch
- דירוג T